יום שני, 25 במאי 2009

אייל כץ - מיצב

שלג אחרון- רגעי שלג אחרון עוד ניטפים בין ענפי העץ עם בוא האביב, זמן להתחדשות, זמן לפריחה חדשה. אך במבט שני השלג נחשף כחומר לא חומר, קלקר מתפורר, אשליה. הפירוק ינחה אותנו לאובדן היופי, אובדן התקווה של העץ לפרוח. כשהצופה ימשיך ויתרחק מהעץ יעמדו לרשותו שתי אפשרויות: ניפוץ האשליה או שמירת זיכרון העץ המושלג, ואמונה בתקווה ובהתחדשות שהוא מציע.








אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה