יום חמישי, 4 ביוני 2009

גבריאל החייט, מסילת ישרים 56, שי שניידר- רישום בטיח



עבודת קיר זו היא מחווה ממני כאיש מקצוע – שיפוצניק, לגבריאל איש המקצוע – חייט. מרגש אותי ליצור את הדימוי של גבריאל בפעולה עם כלי עבודתו, מספריים ומכונת תפירה, ע"י שימוש בכלים וטכניקה מתחום עבודתי, חציבה במשחזת ומילוי בטיח. יתכן שגבריאל יעבור מקום. העבודה תישאר על הקיר כמה שתישאר, כזכרון להיות חנותו חלק מהחיים בשכונה.


מכבסה, מסילת ישרים 53, רוסלנה ליכטציאר


הרישום מתאר מצב ביניים של תיאור נוף/אבסטרקט. זה נסיון להגיע לתיאור של נוף קדמוני או עתידי, כזכרון של מקום או כדה ז'וו. הדבר הגיע ממחשבה על הנוף שמהגרים שמאכלסים את השכונה דמיינו בחושבם על ארץ ישראל.


תיווך אלון, מסילת ישרים 51, ארנון תוסייה כהן- "חדר בבית בודד, תקרת זכוכית", צילום




"We are all in the gutter, but some of us are looking at the stars". (אוסקר ווילד).
העבודה עוסקת בשאיפה להשתחרר מהביבים ולרחף מעבר לתקרת הזכוכית אל הכוכבים. הרצון לשפר את תנאי החיים מתבטא דווקא בעזובה ובחיבור בין הפנים לחוץ. מיקום העבודה במשרד תיווך דירות מחזיר את הדימוי האמנותי של "תקרת הזכוכית" למציאות.




"קרן השמש", מסילת ישרים 48, שרון הורודי וצ'ב קמרר, הצל הירוק | וידאו 5:00 דקות (2008)


חיבור על הגירה, עקירה והסתרה – בעקבות עץ הזית שנטע בכיכר השכונתית. בשנים האחרונות אלפי עצי זית השייכים לחקלאים פלסטינים, נעקרים על ידי הצבא בכדי לפנות מקום לבניית חומת ההפרדה או להרחבת ההתנחלויות. הצל הירוק עוקב אחר פועל ממוצא סיני היושב ליד ככר, תחת צלו של עץ זית עתיק שנטע זה מכבר. הזית והפועל, שניהם רחוקים מאדמתם. העץ העקור שניטע מחדש והפועל שמוצא עצמו בארץ הזרה לו, מכורח מציאות קיומית, מספרים כל אחד סיפור המטיל צל. הסיפורים נשענים, משלימים ומפרשים זה את זה.


מסילת ישרים 44, נעמי פליס ווננברג "אזרחים נאמנים", מיצב סאונד











מתנת חתולי הרחוב של שכונת שפירא לחגיגות מאה שנים לעיר תל אביב:
ליברמן טבע את הסיסמה "בלי נאמנות אין אזרחות". כאן חתולי הרחוב של תל אביב נותנים קול לנאמנותם ממשכנם בפח האשפה.




רחבה ליד הכיכר, יהונתן ה. משעל "שוורים ברוטשילד, סוסים בשפירא", קרטון וחומרי רחוב


דמות הסוס מסמלת אצילות, רוח חופשייה וכוח פראי. הסוסים של שכונת שפירא נראים כצילם של אותם סוסי פרא אציליים אותם אנו מדמיינים. רעבים, רזים, רעמתם מדובללת. ועדיין, בתוך השכונה, הם מסתובבים בצעד אלגנטי ונושאים את רוכביהם בגאון. הילדים רצים אחריהם בצעקות שמחה, הנערים מסתכלים בהערצה ברוכבים הנישאים גבוה מעל החיות הנהדרות.



כיכר, דני יהב-בראון What's With The Tree







החללית מצטרפת לריבוי השונות בשכונה. ממש כמו העושר התרבותי השונה שמביאים איתם התושבים, הופכת החללית התקועה בלב אי תנועה, ללא יותר (ולא פחות) מעוד רפרזנטציה תרבותית. ההנחה שהותיק (להל"ן: ה"שכונה", ו"ישראליות"), ועץ הזית שמייצג אותן, מרימים גבה לנוכח החדש והשונה, מתהפכת לנוכך הכותרת : "מה עם העץ?". במילים אחרות, זכות "הרמת הגבה" שמורה גם לחדש לנוכח הותיק. מהלך שכזה, מוחק היררכיות, ומייצר באמצעות מבט אירוני, שיוויון.






מסילת ישרים פינת שדרות חכמי ישראל, דן פלד "כאן מחליפים אמנות באמנות", שוק החלפות




אני מעוניין להחליף חפצים שיצרתי ומצאתי שאני רואה בהם אמנות, באמנות של אנשים שיבואו לאירוע המימונה ולתערוכה ברחוב מסילת ישרים. ההגדרה של אמנות אינה בסמכותי אלא נגזרת מן המפגש ביני לבין האחר. היתרון של אירוע מסוג זה עבורי היא שבסופו של יום קיבלתי תמורה עבור כל פריט שחילקתי, גם אם אינני יודע מראש מהי התמורה אותה אני אקבל




מסילת ישרים 42, אהוד שגב, "שטפון"




עבודת העתקה של רדי מייד אל המרחב האורבני


מטייל, מתבונן, חבית חבוטה בנחל מדברי, עבודה של הטבע.


סוחב אותה על גבי,כבד וחם. אין כבר זכר לשיטפון שהיכה בה




מסילת ישרים 41, גיא בן ארי, ציור




תמונה של משפחה שאתה מקבל כשלך, מבט על זכרון שלא שייך לך. משפחה יד ראשונה, זיכרון יד שניה. כמה נוסטלגיה יכול צילום ישן מאלבום משפחתי להכיל, ומתי הוא מתרוקן מהערך שלו לחלוטין